קשר עין
תמורה
 
בתקשורת
רעות וילף, NRG מעריב
 | 10.9.2013
איציק וולף, NEWS1
 | 10.9.2013
אורית חזן, TheMarker
 | 10.9.2013
אורית חזן, TheMarker
 | 10.9.2013
ליאור דטל, TheMarker
 | 10.9.2013
ליאור דטל, TheMarker
 | 10.9.2013
ליאור דטל, אפרת נוימן, TheMarker
 | 10.9.2013
הילה רז, TheMarker
 | 10.9.2013
דפנה לוצקי, ליאור דטל, TheMarker
 | 10.9.2013
ליאור דטל, TheMarker
 | 10.9.2013
טלי חרותי-סובר, הארץ
 | 10.9.2013
ניר חסון, הארץ
 | 10.9.2013
דפנה מאור, הארץ
 | 10.9.2013
אור קשתי, הארץ
 | 10.9.2013
ירדן סקופ, ליאור דטל, הארץ
 | 10.9.2013
ירדן סקופ, הארץ
 | 10.9.2013
ליאור דטל, דפנה מאור, דפנה לוצקי, TheMarker
 | 10.9.2013
ליאור דטל, ירדן סקופ, TheMarker
 | 10.9.2013
אירית תלמוד, TheMarker
 | 10.9.2013
ליאור דטל, הארץ
 | 9.9.2013
איתמר פליישמן, אילנה קוריאל וחסן שעלאן, YNET
 | 9.9.2013
שחר חי ואטילה שומפלבי, YNET
 | 9.9.2013
שחר חי, YNET
 | 9.9.2013
דליה מזורי, NRG מעריב
 | 9.9.2013
עו''ד ורד כהן, עו''ד רענן בר-און, NEWS1
 | 9.9.2013
ד''ר רון בריימן, NEWS1
 | 9.9.2013
איתמר לוין, NEWS1
 | 9.9.2013
ד''ר דניאל שוהם, NEWS1
 | 9.9.2013
עבודה שחורה
 | 9.9.2013
מיכל יעקב יצחקי, ישראל היום
 | 30.8.2013
גלי צה"ל
 | 26.8.2013
שחר חי, YNET
 | 26.8.2013
שושן מנולה, הארץ
 | 26.8.2013
ניר הר זהב, ערוץ 7
 | 25.8.2013
ענת דוידוב ואיתם לחובר, רשת ב
 | 25.8.2013
טלי חרותי-סובר, TheMarker
 | 19.8.2013
ירדן סקופ, הארץ
 | 19.8.2013
גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, הארץ
 | 19.8.2013
גדי ראונר, YNET
 | 19.8.2013
יעלי נגיד מזרחי, NRG מעריב
 | 19.8.2013
ד''ר צ'לו רוזנברג, NRG מעריב
 | 19.8.2013
רעות וילף, NRG מעריב
 | 19.8.2013
יצחק דנון, NEWS1
 | 19.8.2013
איתם לחובר, רשת ב'
 | 18.8.2013
עבודה שחורה
 | 15.8.2013
מיכאל דיין, TheMarker
 | 15.8.2013
רונית פלג, הארץ
 | 15.8.2013
נעמה שפי, הארץ
 | 15.8.2013
אדר כהן, הארץ
 | 15.8.2013
איתם לחובר - רשת ב
 | 12.5.2013
כתבות

הדרך לתקווה- עוברת בחינוך ולראיה פרויקט- ''אל סיסטמה''

מאת: ד"ר רות וולף - מרצה לאתיקה בחוג המשולב למדעי החברה, אוניבסיטת בר-אילן

לעיתים אנו מוצאים- “אנשי אור”,יחידים המצליחים להגיע להישגים אדירים בעזרה ובפעילות לרווחת המונים. לא מזמן בשנת 2006 קיבל ד"ר מוחמד יונס, כלכלן מבנגלדש, פרס נובל בשיתוף עם בנק גראמין אותו יסד. שיטתו של מוחמד יונס ללוות "כסף זעיר" ל"עסקים זעירים" הזיזה הרים וגבעות מבחינה כלכלית ולהשגיו אין גבול.
הוא הצליח להעלות ממעגל העוני, להושיט יד ולהרים מבור השופכין של העוני אלפים של אנשים שנעזרו בחכתו ולמדו לדוג דגים בעצמם, וכל זאת באמצעות כסף קטן שלוו. הוא זה שהלווה להם כסף זה בתחילת דרכו, הוא בתחילה מכספו שלו ובהמשך לווה כסף זה באמצעות בנק גראמין אותו יסד.
דמות אחרת שפעילותה בתחום חינוך ורווחת ילדים מהדהד רבות, היא של חוסה אנטניו אבראו, מנהל תזמורת הנוער בוונצואלה. חוסה אנטוניו אבראו, ד"ר למשפטים, ד"ר לכלכה וגם פוליטיקאי ניסה למצוא פתרון לפשע, לאלימות, לסמים, לשוטטות והעוני בשכונות של קראקס, בירת וונצואלה. וזאת, במטרה להרחיק את הילדים מחיי הפשע והרחוב. הוא יזם הקמת תזמורת נוער. רשת התזמורות שיסד מקבלת עד היום את תמיכת ממשלת וונצואלה המתקצבת את הפרויקט.
אבראו פעל בעיקר בשכונות העוני של וונצואלה כשהוא מכשיר את ילדי הרחוב בתחום המוזיקה והנגינה. מהמוזיקאים האלו הוא גוסטבו דודמל, אחד מילדי השכונות שניגנו באחת מהתזמורות של פרויקט 'אל סיסטמה'. וכסיפור הבלרינה ששברה את הרגל, כך סיפור הצלחתו של אותו נער כמנצח, בשנת 1993 כשהיה רק בן 12 החליף דודמל את המנצח שלא הצליח להגיע לחזרה.
כישרונו המדהים בניצוח התגלה באותו מעמד, והוא החל להשתלב בלימודי הניצוח. יש לציין שכבר בגיל זה זכה בתחרות בין לאומית בניצוח. מאז כישרונו מאיר לו פנים והוא מבוקש ביותר כמנצח ייחודי וזוכה לתהילת עולם ועוד בגיל כה צעיר. דודמל כבר ניצח גם על התזמורת הפילהרמונית, הוא הוזמן לנגן עם התזמורת הלאומית שלנו כבר בהיותו בן 25, ב-2006, ובאמתחתו עוד הזדמנויות חובקות עולם כמנצח על תזמורות ידועות שם.
פעילות חינוכית מוזיקאלית זו, שיזם אבראו למען הילדים גרם להם חשיפה ליתרונות רבים: להנאה שבנגינה, לחווית ההצלחה, לשיתוף החברתי, לחוויה מתקנת של הוכחת יכולת ועוד'. פעילות ברוכה זו נושאת פרי בוונצואלה בה הוקמו מאות תזמורות נוער שהכשיר אבראו, ואלו שהוכשרו כבר מכשירים בעצמם היום נוער אחר בשרשרת של נתינה לדורות.
פעילותו של אבראו משנת 1964 להנחיל מינוף לחינוך המוסיקלי בארצו נשאה פרי למעלה מהצפוי, נמצא שלאורך 11 שנה יסד כ- 200 תזמורות ומקהלות שבהם השתלמו כמיליון תלמידים. ילדי מצוקה אלו, שמצאו עניין במוזיקה, המירו את השוטטות בכישרונות, בתחושת היכולת בהבנה של משמעות העמוקה של המוזיקה. ילדים אלו מצאו מפלט ועניין בנגינה והמירו את חיי הפשע והריקנות, בחיים שיש בהם הנאה. מהפכה זו שיסד אבראו הציל מגורל של עזובה, אלימות, עוני, סמים ושוטטות מאות אלפי ילדים.
יש לציין כי בין הילדים הללו שלקחו חלק בפרויקט 'אל סיסטמה' הגיע בימים אלו לנגן שוב עם התזמורת הפילהרמונית צעיר בשם כריסטיאן ואסקז כשהוא בן 25 שנה בלבד. ואסקז גדל ליד קראקס בעיירה בשם סן סבסטיאן דה לוס רג'ס, וכבר השתלב בלימודי המוזיקה מגיל 8. בראיון לעיתון ה'ארץ' כשנשאל על לימודיו ענה: "תחילה למדתי חלילית נשיפה, ואחר כך כינור, ובגיל 12 נשלחתי לתזמורת הילדים הלאומית בקראקס" (ה'ארץ', 24.1.10).
וכדברי מייסד הפרויקט אבראו: "עוני מביא לאלמוניות ולבדידות והמוסיקה גואלת מהם. היא מעוררת תחושת ניצחון ותקווה לעתיד, מעניקה אושר ומשמעות לחיים, מלמדת את הילדים איך לחיות בחברה ועושה אותם בני אדם טובים יותר" (שם).
  נתינה זו של אבראו היא ייחודית, וכבר אמר הרב קוק על נתינה הקשורה לרווחת האחר: "הזורע חיטה- דואג לשנה, הנוטע עצים- דואג לשנים, המחנך נפשות- דואג לדורות". כמורים, מטרתנו היא אפוא גדילה וצמיחה של חניכנו ותלמידנו. רווחה זו שעיקרה ניצול החיובי שבתכונות היחיד קשורה בראש ובראשונה בחשיפתם של אלו למגוון פעילויות ומקצועות. בל נחשוב שהתמקדות במקצועות הליבה בלבד הן הן עיקר החינוך. חשיבות גדולה לא פחות קיימת דווקא לחשיפה של ילדים ונוער למגוון של תחומים, על מנת שכל יחיד ימצא את חזקותיו האישיות.
עיקרו של החינוך הוא אפוא עזרה לתלמיד לגלות את הפונקציות והתפקודים שטובים ומתאימים עבורו. לפיכך, גילוי פונקציות אלו באמצעות גירוי וחשיפה אליהן במערכות פורמאליות הן עיקר חשוב שעל החינוך להתמקד בו.
ברור שפעילות כזו כמו זו של אבראו, שבה אדם לומד מהי הנאה ממוזיקה, עשויה לתרום לרווחתו של היחיד כמו גם למקצועו ולקריירה העתידית שלו. אך המניע הקשור לפעילות זו הוא הנתינה ולא בכדי נאמר בספר שמות בפרשת תרומה "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שמות, כה, ב). ואומר רש"י ו"לקחתם" ולא ו"נתתם" כפי שמתבקש. כי הנותן תרומה, הרי לוקח גם לעצמו. דווקא היום 'הפסיכולוגיה החיובית' (מדע האושר) מצמיח כנפיים ומנסה להעביר לאוכלוסיה מידע אמפירי באשר לדרך להגדיל אושר ורווחה, ומחקרים מציינים שנתינה שיש בה סיפוק עשויה לספקאת האדםולהעניק לו אושר רב (Seligman, 1998, 2006). בבסיסה של נתינה זו נמצא החינוך לנתינה, חינוך להבנת האחר, חינוך לשיתוף ואמפתיה.
הגישה המערבית האמריקאית הגדילה/העצימה את למידת העצמאות ואינדיבידואליות, כמרכיבים אישיותיים רצויים וחשובים. יתכן והם אמנם חשובים, אך לא פחות חשוב הוא רעיון הסולידריות והערבות ההדדית. הנותן לאחר, נותן הרי גם לעצמו, מעניק גם לעצמו. אבראו כמחנך התברך כנראה בסיפוק ואושר רב בשל מפעלו היחודי, הוא זה שהניע אותו, ומפעל זה אמנם משמש דגם ומופת לאדם שהוכיח את היתרון שבחינוך-מתן חכה ולא מתן דגים.    
ידועה גם האמרה הסינית ש"כל מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן". משמע, הדרך לשינויים גדולים, מתחיל תמיד בצעד זעיר. לנו היום, נראה שתפקידנו כמחנכים, כמורים, הוא מסע גדול, אך אין ספק שכל צעד וכל התקדמות שננחיל לאחר, לחניכנו, בדרך של אהבה ואמפתיה, עשוים אולי להוליד הצלחה גדולה בעתיד. והכול קשור להצתה של אותה 'אש התמיד', שמרגע שתדלק היא תאיר ותאיר ותאיר. 
  


גירסה להדפסה
חדשות הארגון
רן ארז - יו''ר הנהלת ארגון המורים
 | 10.9.2013
בית דין חברים של ארגון המורים
 | 10.9.2013
נורית הס - יו"ר המחלקה לפנסיה
 | 27.8.2013
רן ארז - יו"ר הנהלת ארגון המורים
 | 22.8.2013
רן ארז - יו"ר הנהלת ארגון המורים
 | 18.8.2013
רן ארז - יו"ר הנהלת ארגון המורים
 | 4.8.2013
 | 23.7.2013
רן ארז - יו"ר הנהלת ארגון המורים
 | 15.7.2013
רן ארז - יו"ר הנהלת ארגון המורים
 | 14.7.2013
 | 10.7.2013
אודי מלכה - מרצה למקצועות טכנולוגיה, אינטרנט ותוכנה
 | 26.6.2013
 | 19.6.2013
הנהלת ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים / הנהלת העמותה הפדגוגית של ארגון המורים
 | 19.6.2013
מועצת ארגון המורים והנהלת ארגון המורים
 | 18.6.2013
נורית ולנסי – יו''ר המחלקה הפרופסיונלית
 | 17.6.2013
נורית הס - יו''ר המחלקה לפנסיה
 | 17.6.2013
אבי פסקל - יו''ר המחלקה למינהל
 | 17.6.2013
שמואל בן-איון - יו''ר המחלקה לתרבות, פנאי ונופש
 | 17.6.2013
ניצה בראל, מנכ''לית
 | 17.6.2013
מנהל המחלקה למו''פ – מחקר ופיתוח / קרן ידע
 | 17.6.2013
 | 28.5.2013
נחום בלס
 | 22.5.2013
 | 20.5.2013
רן ארז - יו''ר הנהלת ארגון המורים
 | 9.5.2013
רן ארז - יו''ר הנהלת ארגון המורים
 | 8.5.2013

סה"כ מבקרים: 16701974
כרגע נמצאים באתר:
לתחילת הדף

בניית אתרים

עיצוב אתר: סטודיו פיני חמו